הפיסקה הקרובה אולי תקרא שיווקית, אבל היא לא. לא קיבלתי שום טובת הנאה בכדי לכתוב אותה וגם לא התבקשתי לכתוב אותה אבל, כן יש לי קשר אישי וקרוב עם כל "המעורבים" ועם המוצר. מי שזה מפריע לו מוזמן לדלג ישר למתכון. 😆
לפני כמה חודשים נחשפתי למוצר חדש. אי אפשר היה לדבר עליו, אי אפשר לספר עליו ומעטים הם הדברים שהכנתי איתו וצילמתי. קראו לי "מקורבת". אבל היות וזה קשור למלכה האם בכל מה שקשור לצליאק ומתכונים בריאים – תמי בן דוד, לא היה איכפת לי. להיפך, אני גאה בזה.
אותו מוצר הוא לא אחר מקמח תמי. קמח שהוא תחליף אחד לאחד לקמח לבן בכל מה שקשור לאפייה, למעט בצקי שמרים מעוצבים (עוגות שמרים, לחמים וכו'). לאלו הדואגים לשמרים, תמי כבר בתהליכי פיתוח של קמח המיועד לשמרים (מחכה לנצל את "מעמד המקורבת" לנסות אותו).
לאלו שתוהים על הקמח או על מחירו אז ככה, מבחינה של ערכים תזונתיים – הקמח הוא עם ערכים תזונתיים מעולים, עשיר בסיבים וויטמינים.
מבחינת המחיר – המחיר הוא 20 ₪ ל-500 גרם. נשמע יקר, אבל יחסית זה לא. יש קמחים מיוחדים שעולים פחות ויש כאלה שיותר. אבל השימוש בקמח חוסך לנו לערבב מספר קמחים והוספת סיבים ומייצבים; שבסופו של יום זה חסכוני.
כרגע ניתן להשיג את קמח תמי במספר נקודות שיווק ומכירה ברחבי הארץ, כאשר השאיפה היא, כמובן, שהוא יהיה זמין בכל סופר ומכולת שכונתית.
על מלאכת ייצור ושיווק הקמח, אמון הקונדיטור ומעצב העוגות המקסים דן דייויס שעושה ימים ולילות לעמוד בביקוש לקמח.
פרטים נוספים על הקמח אפשר למצוא בעמוד הפייסבוק של אילנות.
ניתן כיום להשיג את קמח תמי בכל הסופרים הגדולים, בחנויות מתמחות למוצרים ללא גלוטן ובחניות טבע. המחיר עלה לכמעט 30 ש"ח לחצי ק"ג, אבל, תמיד ניתן למצוא אותו בכל מיני מקומות במחירי מבצע שנעים בין 20-25 ש"ח. ושוב, הוא חוסך את עירבוב הקמחים והמשפרים וכו'.
ואחרי הפתיחה הארוכה, השבוע נחגג ט"ו בשבט.
אני אוהבת את ט"ו בשבט. הוא חג נעים, לא מחייב, צבעוני וטעים! כילדה, סבא שלי שלח אותי פעם לעשות סדר ט"ו בבית כנסת הרפורמי שהוא התפלל בו. אני זוכרת חלק מהסדר והטקסיות, אני זוכרת שזה היה מסוג הטקסים שלא שטפו לך את הראש אלא הסבירו ושרקדנו ושרנו.
ט"ו בשבט גם מסמל עבורי את תקופת יום ההולדת שלי (עוד שלושה ימים) שהשנה עושה סימנים של רגישות ומשפחתיות (אבל זה לפוסט אחר).
כמובן שלא יכולתי להעביר את ט"ו בשבט בלי עוגה. העוגה הזו היא פאונד קייק כמעט קלאסי, עם מעט תוספות שלי להפוך אותה לעוגת ט"ו בשבט אבל, היא מתאימה לכל השנה.
אם אתם מכינים אותה ללא גלוטן שימו לב, נכון שפירות יבשים ואגוזים אינם מכילים גלוטן אבל הם נחשפים לו בד"כ בתהליך שקודם לאריזה או בתהליך האריזה. יש מספר חברות שמתחייבות לפירות יבשים ללא גלוטן שהן כמובן גם יקרות.
הפתרון שמצאתי בשבילי – חיפשתי אישור שהפירות היבשים מתאימים לפסח ושטפתי אותם היטב (השרייה במים לפחות 15 דקות ואז מספר שטיפות קצרות). לאחר השטיפה ייבשתי אותם באמצעות מגבת נקייה ויבשה והשתמשתי בפירות. באגוזים, היות והם נכנסו לעוגה לא ייבשתי, אבל אם זה היה לאכילה כנשנוש, הייתי מייבשת אותם בתנור בטמפ' נמוכה לאורך זמן.
עוגת לימון, אגוזים ודבלים תבנית אנגלייש קייק אחת
מצרכים:
150 גרם קמח תמי
110 גרם סוכר לבן
70 גרם סוכר חום דמררה
3 גרם אבקת אפייה
180 גרם חמאה מרוככת
3 ביצים בטמפ' החדר
כף תמצית וניל איכותית
3 כפות מיץ לימון
70 גרם אגוזי מלך קצוצים גס
100 גרם דבלים (תאנים מיובשות) חתוכות לחתיכות קטנות
אופן הכנה:
- מחממים תנור ל-170 מעלות.
- מכניסים את כל החומרים היבשים (קמח, סוכר, אבקת אפייה) למיקסר עם הוו ערבוב (K) ומערבבים היטב.
- מוסיפים את החמאה המרוככת וביצה אחת ומערבבים עד שכל החומרים היבשים נרטבים.
- מוסיפים את וניל ומיץ הלימון.
- מוסיפים את שתי הביצים הנותרות אחת אחת.
- מקפלים פנימה את אגוזי המלך והדבלים.
- יוצקים לתוך תבנית אינגלייש קייק משומנת קלות.
- אופים למשך כ-30-40 דקות עד שקיסם יוצא עם מעט פירורים.
הע(א)רות:
- העוגה לא תופחת הרבה במהלך האפייה ולכן אין בעיה למלא את התבנית כמעט עד הסוף.
- לעוגה "רגילה", ניתן להמיר את קמח תמי לקמח לבן (כן כן, אותה כמות).
- אם העוגה מקבלת צבע במהלך האפייה בשלב מוקדם, כסו את העוגה עם נייר כסף או נייר אפייה כפול.
- אפשר להחליף לפירות יבשים ואגוזים אחרים.
- הפתרון שכתבתי לפירות יבשים הוא פתרון שמתאים לי ובהחלט לא מתאים לכל אחד. אם אתם מכינים את העוגה למישהו שאינכם מכירים או מאוד רגיש, אל תיקחו סיכון והשקיעו בפירות יבשים ואגוזים שמגיעים עם חתומת נטולת גלוטן.
בתאבון!
5 מחשבות על “ט"ו בשבט שוב הגיע – הפעם לאילנות יש סיבה לחגוג!”
הכל כאן יותר ממושלם… כן, תתפלאי… יש יותר ממושלם וזו ההוכחה. רק מה???? דבר אחד:
את מוכנה להפסיק לקרוא לי המלכה האם? את יכולה 'האם' אפילו 'הסבתא' – אבל אני לא מלכה של כלווווווווווםםםםם!!!
אוהבת אותך ומעריכה את הפירגון העצום
את מלכה! לא יעזור לך… וכל טיפת פרגון מגיעה לך.
אני לא מכירה כל כך הרבה אנשים שהפכו מגבלה של מישהו אחר למפעל החיים שלהם, מבלי שתהייה קירבה משפחתית בעסק.
הרבה מהדברים שאני יודעת ולמדתי, אני יודעת ממך. מהמענה לשאלות, מהאפיות המשותפות, מהאנשים שהכרתי בזכותך.
אז תשמיני מנחת (לא, לא קראתי לך שמנה!) ותדעי שבזכותך ובזכות הצמד חמד (דן ואורן), אין לי בעייה שאין לי מה לאכול ושגם החשק שלי לאפות ולהיכנס למטבח לאט לאט חוזר.
סחתיין – נראית באמת פגז. השנה את ט"ו בשבט ביליתי בחו"ל אז לא הספקתי לאכול יותר מדי פירות יבשים, למרות שבמקרה באחת מהפסקות הקפה הגישו פירות יבשים (וגרמו לי לשיר בלב "ט"ו בשבט הגיע, חג לאילנות…").
נראה לי שאני מחליט שיש לי רגישות לגלוטן, עם כל העוגות והעוגיות שמתרוצצות בפייסבוק עם קמח תמי וכל הדיאטות נטולות הגלוטן בזמן אחרון, תיכף נראה לי שאלה שאוכלים גלוטן יהיו מיעוט…
יאללה, תחליט. מבחיתי זה מצויין כי זה אומר עוד מתכונים בשבילי. :)))
לצערי, אחרי שתבין איך אתה מוגבל בחלק מהמסעדות תחזור מהר מאוד לאכול גלוטן.
אתמול בביקור בנמל 24 רן ראש (השף) סיפר לי שיחס הסועדים שמבקשים מנות ללא גלוטן הוא אחד לעשר. שזה המון!
לא כולם בגלל רגישות, אבל זה מעניין.
איך אני שמחה שפגשתי את הבלוג שלך! הוא מקסים!
בדיוק הכנתי את עוגת הפרג שהכנת מזמן עם נטלי ושוטטתי לתומי בתגובות – הפתעה!
אז אני רצה לבדוק את העוגה בתנור- ואמשיך עוד לקרוא!
סגור לתגובות