וואי וואי וואי צבר!

או רשמים מביקור בלוגרים במפעל סלטי צבר.

את הפוסט הזה כתבתי בסוף פברואר, החלטתי בכל זאת לפרסם אותו כי הוא מאפשר לי לפרגן לכמה אנשים יקרים.

יום שלישי אחה"צ, רכבת צפון, צעקות "מאמי" ו-"איזה מהממת" נשמעות פעם אחר פעם.
יוצרת הצעקות העיקרית היא לא אחרת מהפלפלית הדרום אמריקאית – אריאלה. האחרות (וגם אני ביניהן) סתם מצטרפות למקהלה הכללית.

מיניבוס עמוס בבלוגריות ובלוגר אחד נוסע דרומה. היעד מפעל סלטי צבר בקריית גת.

את פנינו קיבל ינאי, מנהל המפעל. הוא הסביר לנו בקצרה מה אנחנו הולכות (יסלח לי ששת על השימוש בלשון נקבה, אבל היינו רוב מוחץ של נשים) לראות, קצת על המפעל ולפני שהוכנסו לאולם הייצור – הולבשנו במיטב הקולאקציה החדשה של התעשייה: חלוקים חד פעמיים, רשת לשיער ונעלי בטיחות עם כיפת ברזל (אפילו פרס לבש כזה בזמן ביקור במפעל בצפון – תזכרו מי אמרה לכם את זה ראשונה – זה להיט!). "החבאנו" את התכשיטים, שטפנו ידיים והתחלנו בסיור.
המסלול אותו הלכנו הוא בעצם המסלול הייצור, מרגע כניסת חומר הגלם למחסן ועד יציאתו כסלט.
חומרי הגלם שמגיעים עוברים מיון ותיוג לפני כניסתם למחסן. מסתבר שבצבר יש מקצוע שנקרא חומוסולוג שתפקידו לבדוק את החומוס: כגרגר וכחומוס של ממש.

צולם ע"י פאביאן קולדורף
חומוסולוג של צבר על יד מיכלי טחינה גולמית הענקיים.

השלב הבא הוא שלב ההכנות:
קו ההכנות שראינו באותו היום היה של חצילים (וריח המטמטם ליווה אותנו לאורך כל הסיור).
תאמינו לי, שווה להיות ירק במפעל של צבר.
החצילים שראינו (יפים! הלוואי והייתי יודעת איפה לקנות כאלה באיזורי) עברו שג'קוזי של מספר דקות לפני שהוכנסו לתנור לקלייה.

צולם ע"י פאביאן קולדורף
החצילים מוכנסים לתנור ענק לקלייה

צולם ע"י פאביאן קולדורף

מהתנור החצילים עוברים למסוע ענק ומגניב שבו יש עובדות מקסימות אשר מורידות במיומנות אדירה את הקליפה של החציל:

צולם ע"י פאביאן קולדורף

וממשיכים בדרכם להיפך לסלט:

צולם ע"י פאביאן קולדורף

בכל שלב ולשלב שראינו קיבלנו הסבר על התהליכים. בצבר הבינו שאין כמו הטעם הביתי ולכן השקיעו המון כסף ומחשבה בחיקוי ובדימוי המטבח הביתי, והטעם אכן מזכיר יותר את הטעם הביתי מאשר התעשייתי.

בשלב האריזה, ראינו איך אורזים את החומוס.
בחדר ענק ומבריק מנקיון (אמי הפולניה הייתה ישר שואלת למה אצלי בבית זה לא יכול להיות ככה) עומדות מכונות ענק שמניחות את הקופסא, שופכות פנימה את החומוס, סוגרות עם הניילון הנצמד והמכסה ופולטות אותה החוצה עם תאריך יצור.

צולם ע"י פאביאן קולדורף

החומוס נארז בקרטון גדול ונשלח לסופרים.

צולם ע"י פאביאן קולדורף

המלצת הגשה:

צולם ע"י פאביאן קולדורף

בסוף הסיור, כשאנחנו רעבות חיכו לנו ממטעמיו של השף רפי כהן, חלקם בשימוש הסלטים הנושאים את שמו וחלקם מעשי ידיו.
היה טעים!

מהסלטים שקיבלנו ניצלתי את הפלפלפים הקלויים והסלט התורכי להכנת שקשוקה לעצלניים (בהשראת הפולניה). היתר הועברו להורים שלי שהתלהבו מאוד ולדעתי צבר צברו לקוחות חדשים/ישנים.

ואיך אפשר בלי מתכון? לכבוד החורף שחזר מרק:

מרק של חציל בלאדי שרוף באש עם יוגורט של השף רפי כהן

המרכיבים:
למרק:
2 קופסאות חציל בלאדי טבעי שרוף באש מסדרת "סלטי השף רפי כהן" של צבר
2 שיני שום כתושות
1/2 כפית פלפל שחור גרוס
4 כפות שמן זית
1/2 כף מלח
1/2 כפית אגוז מוסקט מגורר
להגשה:
יוגורט
שמן זית

אופן ההכנה:
1.    מניחים את כל מרכיבי המרק בסיר, מוסיפים מים בכמות של שתי קופסאות סלט ריקות ומביאים לרתיחה. מבשלים 4-3 דקות על להבה בינונית.
2.    מעבירים את תכולת הסיר לקערת מעבד מזון וטוחנים או שטוחנים בעזרת בלנדר מוט, עד קבלת תערובת חלקה.
3.    הגשה:יוצקים מרק לקערה אישית, מסדרים כף גדושה של יוגורט במרכז הקערה, מטפטפים שמן זית ומגישים.

צולם ע"י ירון ברנר

הערת פולניה אחת לפני התודות:
הסלטים של צבר טעימים ושיש סיכוי גדול מאוד, שלמרות שאיני חסידה גדולה של הסלטים המוכנים, אקנה אותם. אבל חשוב לדעת ולקחת בחשבון שהם מכילים כמות גדולה יחסית של נתרן. לכן כשמשתמשים בהם כתוספת או כבסיס למאכלים אחרים, מומלץ שלא להוסיף עוד מלח.

ותודות:
תודה לאחיות לבית ורדי – ליאת שנמצאת בחופשת לידה והדס שליוותה אותנו וגילתה באיחור רב שאם יש עוגיות כדי לאכול אותן באותו רגע כי אחרת מישהי כבר תלאים אותן.
תודה לגלית ליפשיץ מלמד (בשם ליאת ובעיקר בזכות עצמה).
אם יש בסביבתכם ילדים קטנים (אחיינים, ילדים, אחים וכו') כנסו לאתר המקסים והנוצץ של ליאת וגלית.
תודה למלכה האם – אריאלה שהתעקשה שאני אבוא לסיור.
לסלטי צבר ורפי כהן שאירחו אותן כיד המלך.
ולבלוגריות האהובות עלי שהיו שותפות למסע המשעשע הזה.