מעבדות לחירות מתוקה
אומרים בפסח שאנחנו חוגגים את היציאה מעבדות לחירות, זכר עבר, למרות שביום יום אנחנו סוג של עבדים מודרנים. לימודים, עבודה, בית, למודים, עבודה, בית וחוסר
אומרים בפסח שאנחנו חוגגים את היציאה מעבדות לחירות, זכר עבר, למרות שביום יום אנחנו סוג של עבדים מודרנים. לימודים, עבודה, בית, למודים, עבודה, בית וחוסר
טוב, לא בדיוק כותרת שכדאי לתת לפוסט שקשור לאוכל, אבל בראוניס, זה סוג של מחלה. כשמוצאים את המתכון הטעים והמתאים, אי אפשר להפסיק להכין אותם…
"אנחנו הולכים למשפחת ק' לארוחת צהריים בשבת ואת מכינה קינוח, ואל תשכחי שזה חייב להיות ללא גלוטן". ככה התחילה שיחה שלי עם אמא שלי. לפני
לאחרונה נדמה שהגיעה לסיומה התקופה הנאחסית שעברה עלי (עם הפסקות) בשנתיים האחרונות. החלטה אחת, שהייתה, אולי, נכונה בדיעבד, חשפה אותי לעולם חדש (הקולינארי) ולדרך חדשה
ראש השנה הוא זמן מצויין לסיכומים אישים. בדומה לתקופה שלפני היום הולדת. בכמעט שנתיים האחרונות עברתי הרבה מאוד שינויים ולמדתי המון על עצמי. גם מהדברים
חורף זו תקופה של אוכל מיוחד. אוכל מנחם. כזה שמחמם ומיוחד ולרוב מפוצץ בקלוריות ו/או פחממות. בשביל פחות מזה, לא בטוח ששווה לקום מהפוך. לא?