לפני כשנתיים פרסמתי פוסט עם המון המלצות על מקומות לאכול בלונדון שמתאימים לצליאקים. השאיפה הייתה לעדכן את הפוסט לעיתים קרובות. לצערי, פחות עמדתי בזה. לקריאת הנסיעה הקרובה שלנו, החלטתי להכין רשימה נוספת, שאחרי שעות של נבירה ברשת, די ברור לי שהיא לא האחרונה. הרשימה הזו, כמו גם הקודמת, מבוססת בעיקר

אומרים שרה"ש זה זמן מצויין לסיכומים והתבוננות קדימה. ת'אמת אני מנסה לעשות לעצמי סיכומים גם ביום הולדת וב"רגעים קשים". מסתכלת על מה היה, מנסה להבין במה טעית (ואיך לא לחזור על זה), להחליט על מטרות חדשות ואתם יודעים, כל מה ש"צריך" לעשות. אז מה היה לי השנה? הכרתי אנשים חדשים

החודש אני חוגגת שנה לגילוי של הצליאק. שנה של אחד מהדברים ששינו לי את אורח החיים, בעיקר לטובה. שנה שבה למדתי הרבה על עצמי, הסביבה שלי, החיים שלי, השאיפות שלי. כן, זו לא  טעות, אני שמחה על גילוי הצליאק, כפי שכבר כתבתי בעבר, כי היום אני מרגישה טוב. כשהתלבטתי מה

אומרים בפסח שאנחנו חוגגים את היציאה מעבדות לחירות, זכר עבר, למרות שביום יום אנחנו סוג של עבדים מודרנים. לימודים, עבודה, בית, למודים, עבודה, בית וחוסר חלילה. לעיתים אנחנו שוכחים את עצמינו די בקלות ולא נחים. הפסח הזה הרגשתי שאני משוחררת. באמת. זה התחיל מזה שבפעם הראשונה נהנתי מפסח. פתאום יכולתי

הפיסקה הקרובה אולי תקרא שיווקית, אבל היא לא. לא קיבלתי שום טובת הנאה בכדי לכתוב אותה וגם לא התבקשתי לכתוב אותה אבל, כן יש לי קשר אישי וקרוב עם כל "המעורבים" ועם המוצר. מי שזה מפריע לו מוזמן לדלג ישר למתכון.  😆 לפני כמה חודשים נחשפתי למוצר חדש. אי אפשר